5 במרץ 2018, י"ח באדר תשע"ח, בשעה 22:05

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

מוצע להסדיר באופן מקיף את דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים במסגרת חוק חדש וכולל המחליף שורה של דברי חקיקה המסדירים את הנושא כיום. בנוסף, מוצע לערוך שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה.

במסגרת הצעת החוק, מוצע לצמצם את דיני הקדימה ובפרט את דין הקדימה שניתן לרשויות שלטוניות, ובמקביל להעביר חלק מהעדיפות הניתנת לבעלי שעבוד צף (לרוב, הבנקים) לטובת הנושים הכלליים הלא מובטחים (שהם לרוב ספקים או לקוחות). בדרך זו מחוללת הצעת החוק שינוי מהותי בסדר הפירעון כדי להגדיל את השוויון בין הנושים ולחזק את מעמד הנושים הכלליים (הלא מובטחים). לפי הצעת החוק המקורית המדינה אמורה הייתה לקבל עדיפות על חובות מס שהיא פרסה אך במהלך הדיונים קבעה הוועדה שלא כל פריסה תזכה את המדינה בעדיפות על הנושים הקטנים אלא רק חלק מהפריסה ובתנאי שהיא עומדת בתנאים מסוימים. מענה נוסף לנושים הקטנים היה הסדר טוב יותר בנושא הריבית על החובות שנועד לצמצם את הפערים בין הנושים הגדולים שמקבלים ריבית גבוהה על חובותיהם כמו הבנקים לבין הנושים הקטנים. הוועדה צמצמה את הפער ביחס להסדר הריבית על החובות בין הנושים הגדולים לקטנים.

בנוסף, לפי הצעת החוק במקום הליכים נפרדים של הפטר ופשיטת רגל- ההפטר יהפוך להיות חלק מובנה מהתהליך וכך חייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך 4 שנים, החייבים החלשים ביותר יקבלו הפטר תוך כשנה ומי שלא פעל בתום לב יתעכב בקבלת ההפטר לעיתים שנים רבות.

יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה ואמר: "ההצעה מבקשת ליצור מסגרת חקיקתית אחת אשר תחול גם על יחידים וגם על תאגידים, ותסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון. היא מעמידה את השיקום הכלכלי כערך מרכזי של הליכי חדלות פירעון של יחידים, ובמידה רבה גם של תאגידים, מתוך מגמה שחייב שנקלע לסיטואציה של חדלות פירעון (פשיטת רגל) בשל טעויות שעשה בתום לב, מה שמכונה "תאונה כלכלית", יוכל להשתקם ולחזור לעבוד ולהתפרנס כאזרח מהשורה. זה גם טוב לאדם עצמו, אבל גם טוב לחברה בכללותה. מצד שני, ההצעה אינה מוותרת על ההתייחסות המחמירה למי שהגיע למצב של חדלות פירעון בשל חוסר תום לב, או מי שנוהג בחוסר תום לב ומנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון עצמם."

ח"כ מירב מיכאלי: "מדובר במהפכה ומעבר מרדיפת החייבים וביושם, לשיקול כלכלי. הצלחנו להשיג הגדרה של תנאי מחייה בכבוד של חייבים גם כשיעקלו להם נכסים, הקפדה על חלופת מגורים ושלא ישאירו אנשים ללא קורת גג ויבוטל האמצעי הדרקוני של השארת אנשים ללא רישיון נהיגה."

ח"כ נורית קורן: "זה חוק משמעותי ביותר. אם לא נשגיח שאנשים שנפלו לתהום לא יכולים לצאת לדרך חדשה ללא שיקום כלכלי, הם לעולם לא יחזרו למסלול חיים תקין. הדבר החשוב ביותר הוא שאנשים ישלמו את החובות ושאחר כך יוכלו לחזור למסלול חיים תקין."

תחום חדלות פירעון כולל הליכי פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק והבראה של תאגידים, הסדרי נושים ליחידים ותאגידים, והליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ליחידים ולתאגידים. הליכים אלה מתנהלים בהתאם לדברי חקיקה שונים, ובעיקרם: פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות, חוק החברות, ותקנותיהם (להלן יחד: החקיקה הישנה), וכן חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ותקנותיו (להלן: החקיקה החדשה). הליכים שנפתחו לפני תאריך 15.9.2019 ינוהלו בהתאם לחקיקה הישנה והליכים שייפתחו לאחר תאריך 15.9.2019 ינוהלו בהתאם לחקיקה החדשה.

בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק החדש יוצר מהפיכה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, מבטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וקובע את הוראות הדין הנוגעות לאופן הסדרת חובותיהם של חייבים שהם יחידים.

הליכי חדלות פירעון של חייבים שהם יחידים אשר נפתחו לאחר תאריך ה-15/09/2019 יתנהלו בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, התקנות הרלבנטיות והוראות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכונס הרשמי).

הליכי פשיטת רגל שנפתחו קודם לכניסת החוק ימשיכו להתנהל בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

מושגים מרכזיים

ממונה – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הרשות המנהלית של המדינה האמונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון

נאמן – עו"ד או רואה חשבון מהשוק הפרטי אשר עבר תהליך מיון קפדני (בהתאם להוראות החוק) על מנת להיכלל ברשימת הנאמנים המסייעים לממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון, ובהתאם לסמכויות המוקנות לו על פי החוק.

חייב שהוא יחיד - אדם פרטי, אשר יכול להיות גם "עוסק פטור" או "עוסק מורשה", אך לא תאגיד.

נושה – מי שחייבים לו כסף או רכוש גם במקרה שהחוב הוא עתידי או מותנה.

נושה בדין קדימה - הוא מי שהחוק קבע לגביו שהחוב שלו קודם לחובות אחרים.

נושה מובטח - הוא נושה אשר בידיו בטוחה להבטחת תשלום החוב.

צדדים בהליך - כל הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון על פי הוראות החוק. על פי רוב, הצדדים העיקריים בהליך הם החייב, הנושים, הנאמן והממונה. ייתכנו בעלי עניין נוספים אשר יתווספו כצד להליך.

צו לפתיחת הליכים – זהו צו הניתן על ידי הממונה, כאשר מוגשת בקשה על ידי חייב . הצו קובע חובת תשלום חודשי, חובת הגשת דו"חות על הכנסות והוצאות התא המשפחתי והגבלות אשר יחולו על החייב כגון, עיכוב יציאה מן הארץ ומגבלות נוספות הקבועות בחוק. כמו כן, הצו מקפיא ועוצר הליכים משפטיים המתנהלים כנגד החייב (למעט הליכים פליליים). הצו מועבר לחייב ולנושים ומפורסם לציבור הרחב.

בירור – פגישה המתנהלת בדרך כלל במשרדו של הנאמן ומטרתה לברר כיצד החייב נקלע לחובות ומהן הנסיבות אשר הביאו לפתיחת הליך חדלות הפירעון, להשלים פרטים ומידע על אודות החייב, לגלות נכסים מהם ניתן לפרוע על מנת להחזיר את החובות ולפרט על אודות התנהלות החייב מאז פתיחת ההליך.

דו"ח ממצאי בדיקה – זהו דו"ח המוגש על ידי הנאמן לממונה בסיום תהליך בירור, וכולל פרטים מלאים אודות החייב, עסקיו, הנסיבות שהביאו לפתיחת הליך חדלות הפירעון, נכסים מהם ניתן לפרוע את החובות ופרטים אודות התנהלות החייב מאז פתיחת ההליך.

תכנית לשיקום כלכלי – זוהי המלצה המוגשת על ידי הממונה לבית המשפט ובה מציע הממונה מתווה לשיקום כלכלי של החייב. המתווה כולל המלצה לתכנית תשלומים לחייב (גובה תשלומים ומשך הזמן שהחייב ישלם את התשלומים), פירוט הנכסים של החייב שימומשו כדי לשמש לפירעון החובות ותנאים המגדירים את הפטור מהחובות שיינתן לחייב לאחר שיעמוד בתכנית לשיקום כלכלי. במסגרת התכנית לשיקום כלכלי רשאי הממונה להמליץ כי על החייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. במקרים בהם החייב אינו יכול לעמוד בתשלומי החזר, יכול הממונה להמליץ בתכנית לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר.

הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה – הוראות החוק קובעות כי במקרים מסוימים, כאשר בית המשפט מתרשם בהתאם לנסיבות המקרה, כי הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה תסייע לשיקומו הכלכלי של החייב, ההכשרה תהווה חלק מהתוכנית לשיקום כלכלי ותנאי למתן ההפטר.

צו שיקום כלכלי – צו הניתן בדיון על ידי בית המשפט וקובע תכנית פירעון (המבוססת על התכנית לשיקום כלכלי שהמליץ הממונה). הצו קובע תשלומים שהחייב ישלם למשך תקופה מוגדרת, נכסים אשר ישמשו לפירעון החובות לנושים, כיצד ימומשו הנכסים , אילו הגבלות יחולו על החייב במהלך קיום תכנית הפירעון. במקרים מסוימים צו השיקום הכלכלי יכלול חובה לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. כמו כן, הצו קובע מהם החובות מהם החייב לא יהיה פטור בעתיד לאחר שיעמוד בהוראות ותנאי הצו, בהתאם להוראות החוק.

הפטר – פטור מחובות עבר אותם החייב לא יכול לפרוע, שניתן לאחר שעמד בתנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי.

הפטר לאלתר – פטור מחובות עבר אותם החייב לא יכול לפרוע, והניתן יחד עם הצו לשיקום כלכלי במעמד דיון בבית המשפט. צו זה יינתן במקרים בהם יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון.

קופת הנשייה – קופה המתנהלת במשרדי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואליה מועברים התשלומים שהחייב משלם והכספים המתקבלים כתמורה עבור מימוש נכסים במהלך הליך חדלות הפירעון.

מי יכול לפתוח הליך חדלות פירעון ליחיד

הליך חדלות פירעון ליחיד יכול להיפתח על ידי אחד מהגורמים הבאים:

• חייב שהוא יחיד

• נושה

• היועץ המשפטי לממשלה