תביעה מזונות בהליכי הוצל"פ:

כדאי להיות מודעים: מזונות בהוצל"פ ניתן לתבוע רק שנתיים לאחור

אישה שהתגרשה ב-2004 פתחה ב-2012 תיק לגביית חוב מזונות של כ- 130 אלף שקל, שנצבר במשך 7 שנים. אלא שהרשם קיבל את עמדת החייב ובהתאם להוראות החוק החוב צומצם כמעט לאפס

המידע המצ"ב הוא מאתר כל- זכות – וכל המידע הוא מהם: https://www.kolzchut.org.il/

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• כל אדם שניתן לטובתו פסק-דין או החלטה למזונות זמניים המחייבים את בן זוגו לשלם לו מזונות, ובן הזוג אינו מקיים את חיובו (ברוב המקרים מדובר בנשים שזכאיות למזונות מבני-זוגן).

למי ואיך פונים

המסלול הרגיל

• יש להגיש בקשה לביצוע פסק דין על-גבי טופס בקשה לביצוע תיק מזונות (טופס 207).

• את הבקשה ניתן להגיש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ.

• לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

1. העתק מאושר של פסק הדין (העתק חתום בחותמת מזכירות בית המשפט או בית הדין, בו הוא ניתן).

2. פרטי חשבון הבנק של הזוכה או של עורך דינו (שאליו יועברו הכספים שייגבו במסגרת ההוצאה לפועל).

3. ייפוי כוח לעורך הדין (רק אם הזוכה מיוצג על-ידי עורך דין).

4. תמצית רישום של החייב ממשרד הפנים, או העתק עמוד ראשון של כתב הגנה מטעם החייב בו מצוין מספר תעודת הזהות של החייב.

5. אם האישה מקבלת כספי מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי, יש לצרף אישור מהמוסד לביטוח לאומי על קבלת הסכומים דרכו.

• במועד הגשת הבקשה יש לשלם אגרת פרוטוקול בסך 23 ש"ח (הסכום מתעדכן מעת לעת) בקופת לשכת ההוצאה לפועל (למידע נוסף על אגרות בהוצאה לפועל ראו באתר רשות האכיפה והגבייה).

מסלול מזונות

• למידע על פתיחת תיק במסלול מזונות ראו גביית חוב במסלול מזונות בהוצאה לפועל.

מועד הגשת הבקשה

• ניתן להגיש את הבקשה רק לאחר שחלף המועד לביצוע התשלום לפי פסק הדין.

• אם בפסק הדין לא נקבע מועד לתשלום, ניתן להגיש את הבקשה לביצוע בכל עת לאחר מתן פסק הדין.

שלבי ההליך

המסלול הרגיל

• לאחר הגשת הבקשה לביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לחייב כי עליו לשלם את חובו בתוך 20 ימים.

• בנוסף הוא יוזהר כי אם לא יפעל כפי שנדרש באזהרה, יראו אותו כחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, וניתן יהיה להטיל עליו הגבלות שונות.

• הזוכה יכול לבקש להמציא את האזהרה בעצמו לחייב, ובמקרה שהוא מעוניין בכך עליו לציין זאת במקום המתאים בטופס הבקשה.

• במהלך התקופה הכתובה באזהרה יכול החייב לשלם את החוב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל או לטעון טענת "פרעתי".

• אם בכוונת החייב לערער על פסק הדין, הוא יוכל להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לעיכוב הליכים או לבקש מבית המשפט עיכוב ביצוע של פסק הדין.

• רק לאחר התקופה הכתובה באזהרה ובמקרה שהחייב לא עשה כל פעולה, ניתן יהיה להתחיל בביצוע פסק הדין על-ידי נקיטת הליכים כגון: הגבלות על החייב, עיקולים וכיו"ב.

מסלול מזונות

• למידע על שלבי ההליך במסלול מזונות ראו גביית חוב במסלול מזונות בהוצאה לפועל.

ערעור

• בתיק מזונות ניתן להגיש ערעור על כל החלטה ללא צורך בקבלת רשות לערער מראש.

• על החלטה של עובד לשכת ההוצאה לפועל (שאינו הרשם) ניתן להגיש ערר בפני רשם ההוצאה לפועל. למידע על ההליך ראו ערר על החלטה של עובד או מנהל לשכת הוצאה לפועל.

• על החלטות של רשם ההוצאה לפועל בתיקי מזונות ניתן לערער ישירות לבית המשפט לענייני משפחה, שנתן את פסק הדין או את ההחלטה.

• אם פסק הדין לא ניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה (למשל, אם הוא ניתן על-ידי בית הדין הרבני), יש להגיש את הערעור לבית משפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפעול שבה מתנהל התיק.

• למידע על הליך הערעור ראו ערעור בזכות על החלטה של רשם ההוצאה לפועל ללא צורך בקבלת רשות.

חשוב לדעת

• בקשה לביצוע פסק דין ניתן להגיש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל. עם זאת רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר את ביצוע פסק הדין ללשכה אחרת אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין לאחר שנתן לזוכה הזדמנות להשמיע את דברו.

• נקיטת הליכי הוצאה לפועל אינם יכולים להתרחש במקביל לקבלת קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. אם אישה נוקטת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, המוסד לביטוח לאומי יפסיק את תשלום קצבת המזונות (אלא אם כן בפסק הדין נקבע סכום הגבוה מסכום הקצבה ומדובר בהליכי הוצאה לפועל לגביית ההפרשים מהחייב).

• מכל תשלום שיתקבל בתיק, תנוכה אגרה בשיעור של 1% מאותו סכום.

• עורכי דין מייצגים של חייבים/ זוכים או משרדי משלוחים מטעמם, יידרשו לזמן תור מראש בהגעה ללשכה במקרים שבהם ברצונם להגיש יותר מ-5 בקשות, לרבות תדפיסים, בו-זמנית.